#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פליגי רב פדא ועולא בבאור מתני' דהרי נטיעות הללו קרבן אם אינם נקצצות? (לרשב""א, ולר""מ קרטבי).<br>ומה למד מזה הרשב""א? והאם רק באמירת מעכשיו? ומי קנה? <br>ומה מ""מ נסתפק בזה הרשב""א?"	"לרשב""א: נחלקו רק אם אחר שיקצצו תפקע קדושתם ממילא, או שיצטרכו פדיון. אבל לכו""ע פדאן חוזרות וקדשות.<br>לר""מ קרטבי: אליבא דעולא דאחר הקציצה הותרו ממילא, יל""פ דעד שיקצצו היינו דעד אז יהיו קדושות. אבל אין דעתו להקדישם שוב עד שיפדו. ורק לבר פדא דהקדושה לא פקעה בכדי ע""כ דדעתו שתשוב הקדושה ותחול.<br>והרשב""א לפי דרכו למד מזה למוכר עד שאעלה לירושלים, דגם אם חזר ולקח שב המקח ונקנה. [ובקניין חזקה רק באמירת מעכשיו שלא יכלה קנינו, ובמעות בכל עניין מהני דשיעבוד המעות קיים]. ואיירי כגון שהוא חזר וקנה, אבל ע""י אחר לא, וכדאמרינן דפדו אחרים לא. [והר""מ פליג דבמקח דלכו""ע אפשר להפסיקו ודאי אין דעתו שישוב ויקנה].<br>ומ""מ נסתפק הרשב""א דאולי רק בדבר הנקנה באמירה כהקדש ומעות לעניים מהני, אבל בקניין שנעשה על מקח ראשון ל""מ לשוב ולקנות דכלתה קנינם ובמה יקנה."	נדרים דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי בר פדא ועולא אי הקדושה יכולה לפקוע ממילא.<br>מהיכן הוכיח רב המנונא דלא פקעה בכדי?<br>ולפירוש דאיירי בנודר מ""ש מנודר עד הפסח דמהני?<br>ומהיכן הוכיח אביי דפקעה בכדי?<br>ומה הוא משיב לראייתו של רב המנונא? (ב""פ בר""ן)."	"מהאומר לאשה היום את אשתי ולמחר לא.<br>ובקונם פרטי מהני לעשותו לזמן, אבל בכללי ס""ל דל""מ.<br>ואביי הוכיח דפקעה מברייתא דשור זה עולה כל ל' יום ואח""כ שלמים, דמעיקרא עולה ואח""כ שלמים. [ודחו דאמר לדמי].<br>ולדידיה י""ל דאה""נ דגם בקידושין מהני להפקיע בכדי.<br>או דכל שהוא לזמן הו""ל קניין פירות, ובאשה קניין פירות לא אשכחן. אבל בהקדש כיון דמהני קניין פירות לדמים ה""נ מהני גם בהקדש גוף."	נדרים דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אביי הוכיח דקדושת הגוף לא פקעה בכדי, מהא דשור זה עולה כל ל' יום ואחר ל' יום שלמים, הרי הוא עולה ל' יום ושלמים אחר ל' יום.<br>מה דחתה ע""ז הגמ'?<br>ומה הקשה אביי על הדחייה מהסיפא?<br>ומה תירצו? ומאי קמ""ל הסיפא לפי""ז?"	"דאיירי דאמר לדמי ואי""ז קדושת הגוף.<br>והקשו דתני סיפא דל' יום שלמים ואח""כ עולה, ל' יום שלמים ואח""כ עולה. ול""ל תרתי, אי מחמירא לקילא פקע, כ""ש מקילא לחמירא. וע""כ רישא לדמים וסיפא לגוף.<br>ותירצו דסיפא דאיירי בגוף ה""ק, דאם אמר אחר ל' יום עולה, הועיל דיבורו אם לא אמר דמעכשיו שלמים.<br>וקמ""ל דדיבור לאחר ל' מהני ואף היכא דהדר ביה. וכן דאף קדושה קלה דשלמים לא פקעה בכדי. ואף שהדיבור של עולה קדם לה לא אמרינן דהוא מונע מלהתפשט."	נדרים דף כט		
